ישנו כוח נסתר שעומד בבסיס כל פעולה שלנו. שמו "כוח הרצון".

אנחנו חיים את חיינו בדר"כ חסרי כל מודעות או הערכה לכוח הזה ומקבלים כמובן מאליו את יכולתנו "לעשות דברים".

כוח הרצון נקרא בסנסקריט "איצ'ה שאקטי" והפילוסופיה של היוגה גורסת שכוח הרצון אצל האדם הממוצע חלש מאוד ומספיק רק כדי להניע תפקודים אוטומטיים,
למשוך את האדם לעבר דברים מענגים ולהרחיק אותו מדברים לא נעימים.

מי לא חווה ניסיונות להתעלות מעל ההרגלים ולשנות משהו מהותי בעצמו אך לאחר ניסיון קצר חש שנגמר לו הכוח, או שאין ביכולתו ליצור את השינוי?

כל מי שניסה לשנות הרגלים מזיקים מכיר זאת.
עישון, תזונה לא בריאה, אכילת יתר, שינת יתר, רגשות שליליים – הם כולם הרגלים שאנו מבינים שמזיקים לנו אך כאשר ננסה להפסיקם נגלה שהמטרה קשה עד מאוד ולעתים קרובות בלתי אפשרית.

לכולנו יש כמות מסוימת של אנרגיה לפעול בעזרתה. האנרגיה הזו מגיעה ממקורות כגון אוכל, מים, אנרגיית השמש, אנרגיית האדמה ואף אנרגיה ממקורות סמויים יותר כגון אנרגיה מאנשים שסביבנו.

באדם הממוצע קיימים תהליכים לא מאוזנים רבים ששואבים את האנרגיה הזמינה לו ומשאירים אותו מדולדל וחסר כוח.

כל ביטוי חיצוני או פנימי של מחשבות שליליות מדלדל את האנרגיה שלנו במהירות.
אובססיביות מחשבתית על נושא מסוים, פחד מהעתיד, שקיעה בזיכרונות העבר, כעס, קנאה, תשוקה מינית מוגזמת – כולם דומים לחורים בסכר שדרכם האנרגיה שלנו מטפטפת החוצה.

חוסר באנרגיה מתבטא כחוסר רצון לעשות, כחוסר כוח, כשיממון וריקנות פנימית ובעיקר כחוסר יכולת להשלים משימות או החלטות חשובות.

חוסר באנרגיה יכול להוביל לגוף לא מאוזן שבתורו יוביל למחלות.

חוסר באנרגיה גם יכול ליצור מצב של דיכאון וחוסר רצון לחיות.

כדי לעשות שינוי מהותי באישיותנו אנו חייבים כמות גדולה מהממוצע של אנרגיה זמינה.

לכן אין זה מפליא שברוב המקרים כשאנו מחליטים לשנות משהו בעצמנו, או להתמיד במשהו חשוב, אין אנו מצליחים להחזיק מעמד לאורך זמן.

טכניקות היוגה השונות עוצבו ותוכננו ע"י הרישים הגדולים בין השאר גם במטרה להעלות את רמת האנרגיה הזמינה לגוף ועם הזמן לסתום את החורים בסכר שדרכם האנרגיה מתבזבזת.

תרגול רוחני יביא עם הזמן לעצירת בזבוז האנרגיה על מחשבות שליליות ותיצור גישה חיובית כלפי החיים, גישה שתוביל לעליה ברמת האנרגיה.

העליה ברמת האנרגיה תאפשר למתרגל להמשיך בדרך הרוחנית ולעזור לעצמו ולאנושות.

אך יש כאן מלכוד 22 קלאסי.

כדי לתרגל יוגה בהתמדה אנו צריכים כוח רצון ואנרגיה,
אך למרבית האנשים חסרה אנרגיה זמינה ולכן הם לא מצליחים להתמיד בתרגול לאורך זמן או אפילו להתחיל אותו.

מה עושים?

הפתרון הוא קודם כל להציב מטרות ריאליות של התקדמות.
להתחיל בקטן ולהתקדם לאט.
עדיף להתקדם לאט ובטוח מאשר מהר וליפול.

התחילו בחמש דקות של ישיבה שקטה בכל יום.
עדיף באותה שעה ובאותו המקום.
חשוב שזמן הישיבה לא יהיה מיד לאחר האוכל או כשאתם חווים מצבים של כעס או רגשות שליליים אחרים.
הזמן הטוב ביותר הוא שעות הבוקר המוקדמות.

בישיבה תרגלו נשימה עמוקה ואטית וספרו בלב בקצב של מחוגי השניות בשעון מהמספר 50 עד למספר 1.
חזרו על הספירה 5 פעמים.
נסו להיות מודעים לצליל הפנימי של החזרה על המספרים ובכל פעם שתשומת הלב מוסחת, חיזרו להקשבה הפנימית.

תרגלו את התרגיל בכל יום ביומו.
אפשר גם לפני השינה, אך מומלץ שלא מיד לאחר האוכל או כשאתם במצב של סערה פנימית, כעס וכד'.

במהלך התרגיל שימו לב למחשבות שעולות. מאוד חשוב שתנסו שלא לזוז עד כמה שניתן. כל תנועה של הגוף, ולו הקטנה ביותר תפריע לתהליך.

אין צורך לנסות להפסיק את המחשבות. צריך רק להתבונן.
לבחון כל מחשבה כשהיא עולה על המסך המנטלי של תודעתנו ולהניח לה.
מהר מאוד תעלה מחשבה נוספת, שגם אותה נבחן ונניח.

אם נתמיד בתהליך נגלה שבין מחשבה למחשבה יש "חורים" או הפסקות קטנות של שקט.
בתחילה ההפסקות יהיו קטנות אך לאחר זמן מה של תרגול הרווחים בין המחשבות יגדלו ואנו נתחיל לחוות מצבים של שקט פנימי ויציבות שלא הכרנו בעבר.

זוהי תחילתו של המצב התודעתי שנקרא "מדיטציה".

אם תתרגלו את התרגיל הפשוט הזה בכל יום במשך חודש ימים, תצברו מספיק אנרגיה כדי להמשיך לשלב הבא.

אחרי שצברתם מעט אנרגיה הפנו אותה להתבוננות כנה בעצמכם במהלך הפעילות היומית הרגילה שלכם. ההתבוננות הזו דומה במקצת ליצירת כפיל שיושב מאחורי ראשכם ושבודק מדוע אתם אומרים או עושים את הדברים שאתם אומרים או עושים. אם תבדקו את עצמכם בכנות תגלו אולי את המחשבות שחוזרות על עצמן, המחשבות השליליות ההרסניות, כל אותם חורים קטנים בסכר.

בשלב הזה, אם יתעורר בכם הרצון ללמוד יותר ולהכיר טכניקות ותרגילים שיאפשרו לכם להעמיק את מצב השקט ולחזק את כוח הרצון, חפשו מורה ליוגה מוסמך ובעל ניסיון במקום שבו אתם גרים