כל אחד שיעצום לרגע את עיניו וישים לב למה שעולה בתודעתו יגלה לאחר זמן קצר שמחשבותיו מתרוצצות ללא הפסקה.

היוגים ממשילים את שכלו של האדם לקוף הקופץ מענף לענף, בחוסר מנוחה, בחיפוש מתמיד אחר פירות טעימים (הנאות העולם) או בבריחה מתמדת מטורפים (חוויות לא נעימות).

הרעש הבלתי פוסק שנגרם ממרוצת הקוף על "הענפים" אינו מאפשר לאדם מנוחה אמיתית, סיפוק או שמחה.

כאן נכנסות טכניקות היוגה לפעולה.

הרישים החכמים בזמנים קדומים גילו שיש קשר הדוק בין תנודות המיינד והמחשבות לבין הנשימה.

כדי להשקיט את הרעש הפנימי של המחשבות, הם פיתחו טכניקות נשימה וריכוז מיוחדים.

תרגילים אלה נקראים בשם – פראנהאיאמה ודהראנה (נשימה וריכוז).

כאשר מגיעים לדרגה גבוהה של שליטה והפנמה של הטכניקות הללו נוצרת השקטה של גלי התודעה, הנשימה מאטה והאדם נכנס למצבי ריכוז עמוקים יותר ויותר. אט-אט תהליך זה מוביל למצב מדיטטיבי עמוק ועוצמתי – וחייו של המתרגל משתנים.

טכניקה בסיסית של תרגול נשימה נקראת: נשימת אוג’אי – להביא לניצחון, לכבוש.

1. מיקוד התודעה – נשימת אוג’אי:
הטכניקה הזו מתוארת בשינויים קלים בטקסטים של היוגה אך הדבר הבסיסי נשאר זהה – נשימה דרך האף כאשר נוצר צליל אוושה חרישי המורגש באזור הגרון.

לתרגול זה מס’ רב של יתרונות למתרגל:

א. הנשימה מתארכת וכך נוצר זמן להקשבה ולהתבוננות ואיכות הנשימה משתפרת.
ב. מאחר ותשומת הלב יכולה להיות ממוקדת גם לצליל וגם לתחושה באזור הגרון, שניים מהחושים שיכולים לגרום לנדידה של המחשבות מוגבלים וכמות מסוימת של אנרגיה הופכת להיות זמינה.
ג. חום הגוף עולה, מה שמייעל את תרגול היוגה ואת התהליך האלכימי של טיהור שמתרחש עד לרמה התאית.
ד. עצירה קלה של הנשימה אחרי שאיפה ואחרי הנשיפה עוזרת למיקוד השכל ומשקיטה אותו.

תרגול האוג’אי יכול להתבצע בכל רגע ורגע; בזמן הליכה, שכיבה, או כל עיסוק אחר.

>האוג’אי מרגיע את הגוף ומשחרר מתחים.
הוא מביא לערנות מוגברת לגוף הסמוי ולתהליכים האנרגטיים השונים.

לפי ההאטה-יוגה-פרדיפיקה תרגול האוגא’י אסור על אנשים עם לחץ דם נמוך. לחץ הדם צריך להתאזן ראשית לתרגול זה.

כיצד נושמים אוג'אי:

נשימת אוג'אי נקראת גם נשימה גרונית. כאשר האוויר נכנס דרך האף, המתרגל מצר מעט את החלק האחורי של הגרון, מעל האפיגלוטיס. היצרות זו גורמת לצליל האוויר שנכנס להשמיע קול של אוושה.

הדרך המהירה ביותר ללמוד כיצד לנשום בטכניקת האוג'אי הוא לפתוח את הפה מול מסך הטלפון הנייד שלכם או זגוגית המשקפיים ולנסות ליצור אדים על המסך או הזגוגית. אם נוצרו אדים וצליל הנשימה השמיע אוושה רכה, הצלחתם!

השלב השני הוא לנסות להוציא אוויר מהאף ועדיין לחוש את היצרות הגרון ולשמוע את צליל האוושה.

השלב השלישי הוא לנסות להכניס אוויר דרך האף תוך היצרות הגרון ושמיעת צליל האוושה.

תרגול אוג’אי עם מנטרת סו-הם:
שבו בתנוחה נוחה כאשר עמוד השדרה ישר והסנטר מוטה מעט פנימה. הרגיעו את גופכם והסדירו את הנשימה. נסו לא לזוז במשך מס’ דקות.

כאשר הנשימה סדירה החלו לנשום בעדינות בצורת אוג’אי תוך שימת לב לצליל ולתחושה. כאשר האוג’אי מתבצע ללא מאמץ, תוך כדי שאיפה חזרו על הצליל המנטלי – סו, Soooo ודמיינו/חושו את הנשימה עולה במעלה עמוד השדרה. עצרו קלות לאחר השאיפה והחלו בנשיפה תוך חזרה מנטלית על הצליל – האם, Haaaam ודמיינו את הנשימה יורדת במורד עמוד השדרה. עצרו קלות והמשיכו. כאשר הנשימה הופכת ללא סדירה או שיש תחושת מחנק או צורך לשאיפה פתאומית, הפסיקו את התרגיל והרגיעו את הגוף. כאשר הנשימה חזרה לסדרה המשיכו שוב. את טכניקת האוג’אי חייבים ללמוד עם מורה מוסמך, שכן כל התעסקות לא נכונה עם הנשימה עלולה להיות מסוכנת.

2. טכניקת התקת המבט:
טכניקה זו מבוססת על העובדה המצערת שאנו, בני האדם, נמצאים תחת אשליית השליטה העצמית.

אשליה זו גורמת לכך שנחשוב שאנו מכוונים את האירועים כרצוננו ושביכולתנו להחליט החלטות.

המציאות המצערת היא שבפועל אין לנו כמעט שום שליטה על רצונותינו ושהכוונת האירועים בחיינו מתבצעת למעשה על-פי תבנית ידועה מראש של תגובות ותגובות נגד המוטבעות בנו היטב.

מחשבותינו מונעות ללא הפסק מתוך אסוציאציות הקשורות בתשוקות ומאוויים ולעתים אף נעות במחול אבסורד שאלמלא היה מסוכן, היה מבדח.

הסכנה היא בכך שאנו מונעים מתוך זרמים אפלים הנובעים מתוך אנוכיות מוחלטת ומעוורת.

גם כאשר אנו מחליטים החלטות שלכאורה נראות אלטרואיסטיות, כגון ההחלטה לתת לקבצן מס’ שקלים או אפילו ההחלטה ללטף את שיערו של ילדינו בחיבה, הזרם שהניע החלטה זו ושיצר רגש חיובי או שלילי בתוכנו מגיע מתוך אנוכיות ברמה כזו או אחרת.

למשל, ההחלטה לתת לקבצן מס’ שקלים נובעת מהרגשת אדנות או אפילו רחמים שהיא צורה אחרת של גאווה.

האהבה לילדינו אף היא אנוכית, רבים הפעמים בהם אנו ניגשים לילדנו במטרה ללטפו או לנשקו וכאשר הוא מסרב או מתנגד אנו מרגישים פגועים. אם כוונותינו היו טהורות, לא היינו נעלבים כל-כך.

הדחפים המובילים אותנו לבחירות בחיים הם דחפים אוטומטיים לחלוטין שאין להן קשר ולו הקטן ביותר לבחירה חופשית.

רבים הפעמים שבהם אנו מתחרטים על מילים שנאמרו או על מעשים שנעשו מבלי להבין שזהו רק קצה הקרחון ושרובם המוחלט של המעשים בחיינו, גם אלו הנראים לכאורה נכונים נעשו בצורה מקרית או מכנית לחלוטין ללא התערבות הרצון החופשי.

למעשה ניתן לומר באופן גורף שאין לנו רצון חופשי כלל.

הדברים הללו נשמעים דטרמיניסטים ומייאשים ורוב האנשים יפסלו אותם על-הסף שכן חשיבה מעין זו מסכנת את הקיום השברירי גם כך של שפיותם.

ואכן קיימים מנגנונים בתודעתנו שמטרתם למנוע מהאמת העגומה להגיע להכרה ולצאת אל האור.

הדברים מתחילים להתבהר כאשר אנו מבינים שללא עבודה פנימית/תודעתית/רוחנית מסוג כלשהו, אין טעם ממשי בחיים אלו.

אז אנו מתחילים לפסוע בשבילי ההכרה העצמית והיכולת לבחור מתחילה להיות אפשרית.

השלב הראשון בדרך ההכרה העצמית היא ההבחנה בכך שאנו למעשה רובוטים. ושיש כוח חזק יותר מאיתנו שמכוון אותנו בחיים אלו. הכוח הזה הוא האנוכיות, הרצון להיות ראשון… הכי… אלוהים…. האגו או הקארמה.

‘הארה’, ‘זכירה עצמית’, ‘נוכחות’. כולם מסכימים על דבר אחד – במודעות מלאה האדם מבין שעד כה היה במצב של שינה. שהמציאות רחבה הרבה יותר ממה שאנו מדמיינים לעצמנו. ועוד משהו – שקיים כוח שאינו קשור בעבותות המכניות, כוח שאינו מותנה, כוח חופשי ומודע, כוח נפרד מהאדם אך קשור אליו לחלוטין. אלוהים.

לעתים הבנה זו של הכוח המכני השולט בחיינו יכול להוביל להתמוטטות של ממש אצל האדם המתבונן שכן דרושה מידה של הרס הישן כדי להתחיל בבניית החדש. אך לאחר ההתמוטטות הראשונית, ובאם לאדם היה מזל ויד מכוונת, הוא מבין שללא הדרך הזו אין למעשה חיים אמיתיים.

השלב הראשון נמשך בדר"כ הרבה מאוד זמן, שנים רבות לפעמים שבהם החיים עצמם הופכים להיות שיעור לאדם הכן.

בתקופה הזו מתבררת האמת והאדם מבין את עומק הבאר שלתוכה הושלך.

חוסר היכולת שלו לבחור בחירות חופשיות והבנת התניותיו נעשים ברורים יותר ויותר.

לאחר תקופה ארוכה של עבודה קשה, רצופה בעליות ומורדות ובניסיונות חוזרים ונשנים שלא לשקוע לתוך התהום האפלה וחזרה למכניות, מתחיל האדם גם לשלוט במקצת מתגובותיו האוטומטיות ושם מתחיל להיווצר אדם חדש. אדם בעל בחירה חופשית. אדם חופשי.

הרגעים הללו של מודעות האדם לעצמו ולהתניותיו נקראים בשפות שונות ובתרבויות שונות במילים שונות. היוגה קוראת למצב הזה: הארה.

תרגול טכניקת התקת המבט:
טכניקה זו עוזרת לנו לבסס מודעות לרגע הזה וגם לראות כמה חלשה ושברירית יכולת תשומת הלב שלנו ובעקיפין גם הבחירה החופשית.

נסו לזכור את היותכם נוכחים ומתבוננים בדבר בו אתם עסוקים: נהיגה במכונית, שטיפת הכלים, הליכה ואכילה. שימו לב לזרם של המחשבות הבאות ללא שליטה ולנטייה של המודעות שלנו להיסחף אחרי גירויים – שלטי דרכים, פרסומות בצד הדרך, שקיעה בפנטזיות מסוגים שונים.

כאשר אתם שמים לב לכך שנסחפתם החזירו את תשומת הלב לדבר שבו אתם עוסקים. שימו לב לקושי העצום שלנו להיות מודעים ולו למס’ שניות לפני שהזרם החזק סוחף אותנו שוב לקרקעית.

לאחר מס’ דקות, התבוננו ללא מאמץ באובייקט ברור לפניכם. זה יכול להיות עץ או רהיט. עדיף שלא תהיה לו משמעות מיוחדת בשבילכם שכן זה יכול לעורר את החשיבה האסוציאטיבית ולהוביל אתכם שוב לחשיבה בלתי נשלטת.

נסו להיות מודעים לחלוטין לעובדת היותכם מסתכלים בחפץ ובו זמנית להיות מודעים לחפץ עצמו.

כאשר מחשבה כלשהי חודרת למוחכם, התיקו את המבט לאובייקט חדש ושוב נסו להחזיק את המבט ולהיות מודעים לעצמכם ולאובייקט.

לאחר מס’ שניות כאשר דעתכם תהיה מוסחת או שמחשבה כלשהי תעלה התיקו את המבט שוב לאובייקט חדש.

זכרו שמטרת התרגיל היא לא להגיע למצב של אי-חשיבה, שכן זוהי משימה בלתי אפשרית בשלב זה.

השתמשו בתרגיל כאמצעי להוכיח לעצמכם שאין לכם ממש שליטה על המחשבות ועל הדחפים שבכם.

התרגיל יעורר בכם את הכמיהה הכנה לחופש.

במשך הזמן התרגיל יתרחש כל אימת שדעתכם תהיה מוסחת וכאשר תרצו להיות נוכחים.

3. טכניקת התחשבות חיצונית:
אנוכיות האדם באה לידי ביטוי בדרכים רבות ומגוונות. אחת מהן היא חוסר היכולת שלנו להתחשב באחרים.

תכונת חוסר ההתחשבות כל-כך טבועה בנו עד כי אין אנו שמים אליה לב.

חוסר התחשבות מוביל אותנו לעתים קרובות לכעס ולרגשות שליליים אחרים כמו קנאה.

רגשות אלו הרסניים לגופינו ותורמים לפגיעות הגוף ולהיווצרות תנאים מתאימים למחלות.

התחשבות חיצונית היא שימת עצמנו במקום שני, אך לא במקום שני מתוך ביטול עצמי שהיא הצד השני של מטבע הגאווה, אלא מקום שני מתוך התבוננות שקטה בסיטואציה ובחירה מודעת להתחשב באחר.

לכאורה הדבר נשמע קל. אך צריך לזכור שאין אנו מודעים רוב הזמן למעשינו ושהתנהגותנו מכנית בעיקרה, לכן אנו צריכים לעמוד על המשמר ולהיות ערניים למצבים שבהם אנו יכולים להתחשב באחר.

תוצאת "לוואי" ברוכה של הטכניקה הזו היא כמובן שיפור מצב העולם ועזרה בהפיכתו למקום נעים יותר. רק דמו בנפשכם שכולם כל הזמן יחפשו מצבים שבהם יוכלו להתחשב באחר. זוהי מחשבה רדיקלית שנוגעת בשורש הסבל האנושי – האנוכיות.

התחשבות חיצונית – סיטואציות אפשריות:
1. בנוסעכם בכביש בנתיב השמאלי. אדם מאחוריכם מצפצף לכם בוולגאריות. התגובה המכנית הראשונית היא כעס – “מה הוא חושב לעצמו”, או, “אני עקפתי ולכן זו זכותי לנסוע בנתיב”. תגובות קיצוניות יותר יכולות להיות – בלימה פתאומית במטרה “ללמדו לקח” (תגובה אשר חוסר השפיות שבה מוביל ישר למסקנה שאין אנו שולטים במעשינו) או שהייה בנתיב השמאלי והאטה מכוונת כך שהנהג מאחור נאלץ לעקוף מימין. תגובות אלו מאוד נפוצות ואני נותן אותן מתוך דוגמה אישית לתגובות שאני בעצמי הגבתי בעבר.

התחשבות חיצונית בסיטואציה הזו תהיה מעבר לנתיב הימני ללא שום התחשבנות או כעס על האחר.

2. התחשבות חיצונית בבן זוג – התחשבויות חיצוניות במערכת יחסים הינן קשות עד מאוד. מערכת יחסים מכל סוג יכולה להיות הזדמנות פז לצמיחה אישית. הישמרו מאוד מפני התחשבות בבן זוג המלווה בתחושת יהירות או התחשבנות. כמו – ‘אני אשטוף כלים במקומך היום’, לכאורה התחשבות חיצונית, אך כזו שלעתים קרובות מלווה בכעס גלוי או סמוי.

4. טכניקת ספירה מודעת – Kala Dhiyan:
טכניקת הספירה המודעת מאפשרת למתרגל להיכנס למצב של ריכוז בדומה להיפנוזה קלה. ריתוק התודעה לצליל משקיט את גלי המחשבות ויוצר כר מתאים להתפתחות מצב מדיטטיבי.

תרגול הטכניקה הזו אינו דורש מאדם להאמין באלוהים או לשנן מנטרה מוזרה ולא מוכרת. המנטרה היא למעשה המספרים שאין להם שום שייכות מגדרית או תרבותית ושאינם יוצרים תגובה אסוציאטיבית.

ניתן לתרגל את הטכניקה הזו בכל סיטואציה בה אתם מרגישים ‘לא במרכז’, חסרי שקט או עצבניים.

אפשר לתרגל אותה בשכיבה, ישיבה, עמידה או בהליכה. בקול רם או בחזרה מנטלית.

תרגול הטכניקה:
השקיטו את תנועות הגוף ומקדו את תשומת הלב בנשימה. החלו לספור (עדיף בפעמים הראשונות בקול רם) התחילו במספר 50 והגיעו עד למספר 1. נסו להיות מודעים לכל מספר בנפרד, להגיית המילה ולצליל. בהגיעכם למספר 1 חיזרו שוב למספר 50 ושוב החלו לספור לאחור. לאחר שניים או שלושה סיבובים שבו ללא תנועה והתרכזו בנשימה.