באופן כללי, ישנם שני סוגים של מתרגלי יוגה עם שני סוגים של ציפיות לגבי התרגול.
מתרגל אחד יצפה מהשיעור להיות תרגול גופני גרידא המורכב מתנוחות קשות להשגה, מאתגרות והדורשות גמישות גופנית של האיברים, השרירים, העצמות והגידים.
כאשר מתרגל מהסוג הזה נכנס לשיעור יוגה שיש בו מעט תרגול עם תנוחות והרבה שהייה בישיבה, הוא מיד מסווג את השיעור כ”לא יוגה”. בתודעתו המילה יוגה מתקשרת לגמישות, חוזק גופני, תרגול תנוחות אקזוטיות ואתגר גופני.
אדם מהסוג השני יכנס לשיעור יוגה שיש בו דגש על תרגול גופני מאתגר, אפילו אירובי אך עם מעט ישיבה במדיטציה ובלי תרגילי נשימה, ומיד יסווג את השיעור כ”לא יוגה”. בתודעתו המילה יוגה מתקשרת לישיבה במדיטציה, תרגילי ריכוז ונשימה.
שני סוגי המתרגלים אינם נוגעים במהות של התרגול הרוחני. יוגה היא מצב תודעתי. לא ניתן לקטלג אותה תחת סוג אחד של פעילות בעוד הפעילות האחרת איננה יוגה. למעשה, המטרה של התרגול היא להביא אותנו לחוויה של יוגה, או איחוד פנימי, בכל סיטואציה בה אנו פעילים. בין אם בשיעור יוגה קשה, קל, מאתגר, פשוט, גופני או מנטלי.
אדם המבין את המהות האמיתית של תרגול רוחני, מבין שניתן ליישמו בכל דבר שאנו עושים בחיים. משטיפת הכלים ועד לנהיגה במכונית.
החיים עצמם הופכים לתרגול אחד ומתמשך.
תרגול קבוע של תנוחות היוגה יגמיש את גופכם ללא צל של ספק. התנוחות הגופניות חשובות. הן יביאו את מצב הבריאות שלכם לאופטימום, וניתן לומר שהן החלק המקדים, או התומך לתרגול המנטלי. אך כל אדם בכל מצב גופני, גמיש או לא גמיש, זכאי ויכול ליהנות מתרגול היוגה, מתחושת המוצקות והגמישות ומהשקט המנטלי.
תרגול יוגה יכול לרפא ותרגול יוגה יכול לפצוע.
כאשר מתרגלים מתוך הישגיות, השוואה לאחרים, או "רצון להצליח בכל מחיר" אז הסיכון להיפצע או להזיק לגוף גדל בצורה משמעותית.
לכן, בבואך לתרגל יוגה, קודם כל השקט את הרצון להשיג משהו. לאחר מכן הקשב לגוף וגלה מתי הוא מבקש ממך להפסיק ומתי להרחיב בעדינות את הגבולות.
יוגה היא תקשורת שלך עם עצמך, ברבדים רבים.
אם התקשורת תהיה מכילה, רכה ומכבדת, כך תהיה גם התוצאה.
בכל מקרה, בכל מקרה של פציעה או מחלה, יש תמיד לעדכן את המורה לפני השיעור.
ההתקדמות בדרך היוגה היא אינדיבדואלית.
כל אדם מתקדם בדרך שלו או שלה ובזמן המתאים.
למרות שעמידת ראש נהנית מהילה מסויימת בעולם המושגים של היוגה, היא רק תנוחה.
כדאי להרחיב את הבנת המושג של מהי יוגה, כי העיסוק בתנוחות, עד כמה שהוא יכול להיות מהנה, יביא אותך עד לנקודה מסויימת ותו לא.
מניסיוני קיים מצב שאני קורא לו “משבר שלושת החודשים”. כל אדם שמתחיל משהו חדש כמו תרגול יוגה, מתחיל אותו בהתלהבות גדולה, עם רצון חזק ואמונה ולאחר זמן מה ובאופן טבעי הרצון לתרגל פוחת, נכנסת שיגרה וחווים שעמום. המשבר הזה אינו קורה רק לאחר שלושה חודשים, הוא קורה גם לאחר חצי שנה, שנה, או שנתיים.
זהו מכשול שמתרגלים חווים כל זמן שהם מתרגלים, בצורה וברמות משתנות.
מדובר בתהליך טבעי שקורה לרובם המוחלט של התלמידים. הסיבות לכך מגוונות אך באופן כללי ניתן לומר שיש בתוכנו מנגנונים “המושכים אותנו מטה” לכיוון העצלות, העייפות והשעמום. היוגיים קראו לזה: ”מאיה” מנגנון האשליה. כאשר אנו שוחים עם זרם המים, השרירים שלנו עד מהרה מתדלדלים, אנו לא זקוקים להרבה מאמץ כדי להתקדם ובהתאם כוח הרצון שלנו, הנחישות והעוצמה, אינם באים כמעט לידי ביטוי. הדבר מומחש ביתר שאת בתוך חברת השפע שבה אנו חיים. מצב כזה מוביל עד מהרה לניוון, לעצלות ולסלחנות יתר.
תרגול היוגה הוא “שחייה נגד הזרם” כמו כל דבר חדש ומאתגר שאנו לוקחים על עצמנו, בין אם זה הפסקת עישון, דיאטה חדשה, או החלטה מודעת לשנות משהו בעצמנו. ההתחלה תהיה תמיד חזקה ועם נחישות אך עד מהרה יופעלו מנגנוני “המאיה” וימשכו אותנו לעבר ההרגל והנוחות.
זוהי חרב פיפיות. היא יכולה להחזיר אותנו לשלב הראשון בסולם, אך אם נבין שמדובר במעין מבחן לכוח הנחישות שלנו ולרצון האמיתי להתקדם, נכניס עוצמה חדשה לחתירה “נגד הזרם” נחזק את כוח “השרירים” שלנו, וכך לאט לאט נתקדם בדרך. המתנות שנקבל אם נתמיד תהיינה רבות. נמצא עוצמה שקטה בתוכנו שתעמוד לנו בזמנים קשים. השקט יהפוך למשהו קבוע שיעבור כמו חוט השני בכל רגע של ערות ושינה. הגוף יהיה בריא וחזק. נחצה את ים החיים מתוך תקווה ונחווה רגעים של שמחה אמיתית.
השעמום אף הוא תהליך טבעי.
ההתחלה מאתגרת ומענינת. התרגילים חדשים. אבל התרגול הופך עם הזמן למונוטוני וקבוע. התנוחות חוזרות על עצמן. אנו מרגישים שאנו כבר יודעים ומבינים, ומה הלאה?
זהו מצב שניתן לכנותו בשם: “תודעת המומחה”. המומחה כבר “יודע”, הוא כבר “הבין”.
השעמום מגיע כאשר המחשבה: “כבר עשיתי זאת”, “אני כבר יודע את התרגיל”, נכנסת פנימה.
שונריו סוזוקי, מורה הזן אמר בעניין הזה: “בתודעתו של המתחיל מספר רב של אפשרויות. בתודעת המומחה, אין אף לא אחת.” הדרך להתמודד עם שעמום נחלקת לשתיים. העצה הראשונה היא לנסות להתרכז עד כמה שניתן בתרגילים, בתחושה הגופנית בזמן התרגול ובנשימה. כאשר התודעה שלנו מתחילה “לדבר”, כאשר תשומת הלב שלנו מתרחקת מהמרכז של התרגול וזיכרונות מתחילים לעלות אנו מיד מחזירים את תשומת הלב לנשימה, לתחושה בגוף. כדאי להיות מאוד קשובים לרגע שבו מחשבה מתחילה לעלות ומיד להסב את תשומת הלב ממנה. מחשבות זקוקות לאנרגיה כדי להתקיים. האנרגיה הזו היא תשומת הלב שלנו. אם נמנע מהמחשבות את האנרגיה ונפנה אותה למקום אחר, הן יגוועו מעצמן. חווית השעמום תתחלף בחוויה של תרגול.
עצה נוספת להתמודדות עם שעמום היא קריאה בספרי הידע של היוגה. במיוחד כאלו המתארים חוויות רוחניות. התשוקה לחוות ידע רוחני תעלה מתוך הקריאה ותעזור לכם להתמודד עם מכשול השעמום והעצלות. בנוסף, מומלץ לשמוע שיחות של אנשים רוחניים, מאסטרים ומורים, ולהימנע עד כמה שניתן משמיעה או השתתפות בשיחות רכילות.
באופן כללי, אין שום מניעה לאכול בשר ולתרגל יוגה. יש מורים האומרים שאדם הרוצה רק תועלת גופנית מתרגול היוגה יכול להמשיך לאכול בשר, אך אם ברצונו לקבל תועלת רוחנית מהתרגול כדאי שישקול הפחתה או הפסקה של צריכת בשר שכן הבשר משפיע על התודעה ומקשה על כניסה לרמות הגבוהות של התרגול הרוחני ומדיטציה.
חשובה יותר מאכילה או אי אכילת בשר, ההקפדה על תזונה מאוזנת ובמיוחד שימת לב לאכילת יתר שכן זהו הרגל שכדאי מאוד להיפטר ממנו. אכילת יתר מכבידה מאוד על הגוף, ואף מעודדת היווצרות רעלים במערכת העיכול.
מומלץ מאוד להימנע מאכילת ארוחה גדולה עד 4 שעות לפני התרגול.
ניתן לאכול ארוחה קטנה, חטיף וכדומה, עד שעה וחצי לפני התרגול בלי הרגשת אי נוחות של ממש, למרות שכדאי שלא לאכול כלל 4 שעות לפני התרגול.
מומלץ שלא לשתות מים עד שעה לפני התרגול, במהלך התרגול ורבע שעה לאחר התרגול.
שתיית מים זמן קצר לפני התרגול תוביל להתמלאות שלפוחית השתן ויצירת צורך לרוקנה במהלך התרגול. יש תנוחות שבהם נוצר לחץ טבעי על השלפוחית ולכן מומלץ שהיא תהיה ריקה.
כשאנו מתרגלים יוגה נוצר חום טבעי בגוף. שתיית מים במהלך התרגול מקררת את החום הנחוץ הזה ולכן איננה מומלצת.
אחרי התרגול הגוף נמצא בתהליך של טיהור והאנרגיה מתרכזת באזור החלק העליון של הגוף והראש, לכן מומלץ לא לשתות מים מיד לאחר התרגול כדי לאפשר לגוף זמן מספיק לחזור לפעילות רגילה לפני צריכת מזון או משקה.
התשובה הקצרה היא: כן. המטרה של תרגול היוגה היא השקטת גלי התודעה ויצירת קרקע נוחה לישיבה במדיטציה.
ישנם סוגי מאכלים המעוררים את המחשבות והתשוקות ולמעשה יכולים ליצור מצב של סתירה פנימית בין הרצון להשקיט את התודעה לאי היכולת לעשות כן. מאכלים אלו הם: שום לסוגיו, בצל לסוגיו, פטריות, ביצים, בשר ודגים.
מאכלים מאוד חמוצים ומלוחים אינם תורמים אף הם להשקטת התודעה ולכן מומלץ להימנע מהם. ככלל, מזון “רגוע” הוא מזון שאין בו קיצוניות יתר. מזון שאינו חריף יתר על המידה, מר או בוסר. תזונה תומכת תרגול היא תזונה המבוססת על דגנים קטניות וירקות מבושלים וטריים. ירקות שאינם יוצרים גזים במערכת העיכול ודגנים וקטניות שאינם מכבידים עליה.
מצד שני, הנסיון מלמד שמעבר חד מדי מתזונה שהורגלתם בה לתזונה אחרת עלול להוביל למצב של מתח וסטרס, קיצוניות יתר ופנאטיות. אלו מצבים שכדאי להימנע מהם. השינוי קורה באופן הדרגתי וכמעט מעצמו. ככל שתתרגלו יוגה ותעמיקו לתוך החוויה הפנימית, השינוי בתזונה יתגלם מעצמו כמעט ללא מאמץ או קשיחות.
יש לכם שאלה? כתבו כאן בתגובה למטה את שאלתכם ואענה עליה בהקדם…
או שתשלחו לי הודעה דרך טופס יצירת קשר שנמצא למעלה.
[add_eventon
ux_val="3" number_of_months="1" show_et_ft_img="yes" ft_event_priority="no" event_count="5" show_limit="yes" show_limit_ajax="yes" hide_arrows="yes" jumper="no" jumper_offset="2" jumper_count="1" exp_jumper="no" exp_so="yes" hide_past="yes"
hide_month_headers="yes"
]
[add_eventon_list event_type="19" number_of_months="12" hide_month_headers="yes" hide_empty_months="yes"]
