אז הייתם אצל הרופא / מטפל שלכם והוא ייעץ לכם לתרגל יוגה כי הוא שמע שזה טוב לגב…

ואח"כ פגשתם חברה טובה שאמרה לכם שמאז שהיא מתרגלת יוגה, כאבי הגב שלה נעלמו….

והחלטתם להקדיש שעה וחצי בשבוע, והייתם בשיעור יוגה אחד או שניים ואחרי השיעור כאב לכם הגב!

איך זה יכול להיות? הרי יוגה אמורה לפתור כאבי גב / ברכיים / צוואר / להרזות אותנו / להפוך אותנו לשלווים / לחטב ולהגמיש אותנו (הקיפו בעיגול את האפשרות המבוקשת).

אולי אני הולך לנפץ לכם כאן אשליה…

תרגול יוגה אחד או שניים, ככל הנראה לא יפתור את כאבי הגב שלכם. למעשה, ייתכן שתרגול יוגה עלול אפילו להחמיר את כאבי הגב או הברכיים שלכם ואף לפצוע אתכם והנה הסיבות מדוע:

1. תן לי יוגה עם הקפה שלי
אנחנו חיים על הנתיב המהיר. רובנו קמים בבוקר מוקדם, שותים קפה, מכינים אוכל בזריזות לילדים (לפעמים תוך כדי צעקות ובכי), מעבירים שעה שעתיים בפקקים, מגיעים למשרד, שותים קפה, יושבים על כסא ארבע שעות, שותים קפה, בולעים משהו לאכול תוך כדי גלישה זריזה בפייסבוק, יושבים על כסא שעתיים, שותים קפה, יושבים על כסא שעתיים, מעבירים שעה בפקקים, מגיעים הביתה, ארוחת ערב, שותים קפה, קצת ילדים, קצת בן-בת זוג, הרבה חדשות וקצת ריאליטי, נשנוש קטן לפני השינה והמעגל מתחיל שוב.
אה, ופעם בשבוע בשיעור היוגה מנסים לעמוד על הראש. כי שמענו שזה ממש טוב למחזור הדם וללב…
אז נכון, אולי טיפונת הקצנתי בשביל האפקט הדרמטי, אבל ממש קצת. ככה נראה סדר יומם של הרבה מאד אנשים, כמה מהם תלמידים שלי.

היוגה היא לא כדור שלוקחים לפני השינה… תרגול יוגה מבקש מאתנו מחויבות ובחינה מחדש של סדר העדיפויות וההרגלים שלנו, לא רק בשיעור עצמו, אלא גם ואולי בעיקר של חיינו מחוץ למזרן התרגול.

הציפיה להמשיך בחיינו הלחוצים וחסרי תשומת הלב ומדי פעם לעשות איזו תנוחת יוגה כדי לתקן או לרפא את הגוף, או למצוא שלווה, היא ציפייה ילדותית שתביא כמעט בוודאות לאכזבה ובמקרים רבים להחמרת המצב. הגופני או המנטלי.

יוגה היא בראש ובראשונה מצב תודעתי. זו המוכנות לבחון את עצמנו בכנות והאומץ לעשות שינויים כדי להרגיש יותר שמחים, בריאים ומאושרים.

"אז מה, כדי להנות מפירות תרגול היוגה אני צריך להתפטר מהעבודה ולהפסיק לשתות קפה????!!!!!"

לא. ממש לא. בראש ובראשונה כדאי להבין ולקבל שתרגול יוגה יישא פרי רק כאשר הוא יבוצע לאורך זמן ובהתמדה. אל תצפו ששיעור יוגה אחד, שניים או אפילו חמישה ישנו בצורה דרמטית את מצב הגוף שלכם.

אם תתמידו בתרגול לאורך זמן, אתם תראו שבאופן טבעי חייכם יתחילו להתעצב בצורה הרמונית יותר. דפוסים לא בריאים שכבר לא משרתים אתכם ינשרו מעצמם וללא מאמץ.

אבל בהחלט כדאי לנסות ולהגיע עם קצת "אוויר לנשימה" לפני שיעור היוגה הראשון שלכם… אם תבואו אליו ברוגע הסיכון לפציעה יצטמצם משמעותית.

2. אם תתאמצו מאד תגיעו למטרה
"אני אחזיק מעמד! אני אחזיק מעמד! עוד סיבוב אחד! עוד קצת! עוד מאמץ עליון! אה…. היה תרגול טוב… אז למה כואב לי הגב?"
הרבה מתרגלי יוגה חושבים שכדי לשפר את הגמישות או חוזק השרירים שלהם הם חייבים להתאמץ מאד. נכון, היוגה, בעיקר בתחילת הדרך יכולה לאתגר. הגוף לא רגיל להיות בתנוחות המוזרות האלה והתודעה לא רגילה להיות מרוכזת כ"כ הרבה זמן. אבל כשאנחנו מביאים למזרן התרגול דפוסים והרגלים שמגיעים מעולם הכושר ההישגי אנחנו עלולים לפגוע בעצמנו ולפצוע את הגוף.
למעשה תנוחת יוגה צריכה להכיל את האיזון בין מאמץ לנינוחות. כדי להגיע לסוד הזה דרושה התמדה בתרגול ובעיקר מורה שיודע.ת את הסוד הזה בעצמו או בעצמה. ולמרות מה שאתם אולי חושבים, לא כל מורה ליוגה מבינ.ה את החוכמה הזו לעומק.

הגמישות שלכם תתפתח אם תבינו את עקרון ההרפיה בתוף תנוחה. והחוזק שלכם יתפתח אם תבינו את עקרון היציבות בתוך תנוחה. אל תנסו לעבור את גבולות הגוף מתוך מחשבה שככל שתמשכו את הראש לברכיים, תהיו גמישים יותר. זו טעות רווחת מאד, וגם כאן תפקיד המורה ליוגה הוא להזכיר לכם את זה שוב ושוב.

3. רק המורה יודע מה טוב בשבילי
"המורה שלי אמרה לי בשיעור לעמוד על הראש כל יום במשך חמש דקות כדי לפתח את היציבות בתנוחה. אמנם כואב לי הצוואר ממש, אבל נראה לי שזה יעבור…"
למורים ליוגה יש סמכותיות מסויימת. בעיקר אם הם גמישים וחזקים. הרבה תלמידים מביטים במורה היוגה שלהם ולא מבינים שנדרשו שנים כדי להגיע לרמת התרגול הזו. הרבה מורים שוכחים שנדרשו שנים כדי לפתח תנוחה, בעיקר אם היא מסובכת ולעתים מנחים את התלמידים שלהם להכנס אליה מוקדם מדי.
כלל האצבע הוא: "אם כואב לכם משהו אחרי התרגול והכאב לא עובר במשך כמה ימים, סימן שמשהו שעשיתם לא מדויק או עוד לא נגיש בפניכם."
תקשיבו לעצמכם ולגוף שלכם, לימדו וכבדו אותו והוא ילמד ויכבד אתכם.

4. רק אני יודע מה טוב בשבילי
"אה, אני כבר מכיר את התנוחה הזו, היא קלה מדי… אני אעשה עמידת ראש במקום."
אז נכון, ההקשבה לעצמנו חשובה אבל לא פחות חשוב היא ההקשבה למורה. כשאנחנו ניגשים לתרגול מתוך מקום של "אני יודעת" יהיה לנו מאד קשה ללמוד משהו ואנחנו עלולים לפספס ידע מהותי. הרבה מורים ליוגה הקדישו שנים רבות לתרגול ולימוד אינטנסיביים, שווה לבוא אליהם מתוך מקום של ענווה, הקשבה ופתיחות ללמוד.

5. תוך כמה חודשים תוכלו לעשות עמידת ראש
אני משתמש בדוגמה של עמידת ראש פשוט מכיוון ששמעתי הרבה אינספור פעמים מתלמידים את המשפט "מתי תלמד אותנו עמידת ראש?". ישנם תלמידים שגם אחרי 4 שנים של תרגול עמי עדיין לא הגיעו בעיניי ליציבות והחוזק הנדרשים לביצוע נכון של עמידת ראש. יוגה הוא תרגול של חיים שלמים, לא של חודשים. אל תצפו להגיע לתנוחות מתקדמות תוך זמן קצר, זה ישמור עליכם מפציעות ויאפשר לכם שהות מספיקה לבנות בסיס איתן להמשך.

לסיכום, בבואכם לתרגל יוגה בואו בלי ציפיות לתוצאות מיידיות, בואו פתוחים ללמוד, קשובים לעצמכם, פשוטים וצנועים. בואו עם אורך רוח, זה מרגש לצאת למסע הזה, והוא ילך ויפתח בפניכם ככל שתפתחו בכם חלון

אני מקווה שמה שכתבתי כאן יעזור לכם ליהנות מתרגול יוגה בטוח ומהנה ומזמין אתכם להגיב ולשאול.